כמו בכל סוג של לימוד, גם בתהליך של לימודי אנגלית ושפות נוספות, אנו נדרשים להגיע למצב של זרימה 'Flow' כדי להשיג הצלחה. במילים אחרות, יש לשאוף למיקוד קוגניטיבי בכל מה שקשור להטמעת מיומנויות השפה בזיכרון.
האם קיימת שיטה אחת נכונה ללימוד אנגלית ושפות נוספות?
בבתי הספר בישראל רוב התלמידים נדרשים להשקיע בלימוד תיאורטי של תחומים שונים. הדבר נובע בין היתר מריבוי של תלמידים בכיתות ובשל שימוש בשיטות מיושנות.
כשזה נוגע ללימודי אנגלית או שפות נוספות כמו ערבית או צרפתית – הלמידה נעשית בעיקר דרך שינון של חוקי דקדוק (Present Simple ודומיו), קטעי קריאה והכתבות. מדובר בשיטה אחידה של הוראה שהיא בעיקר ויזואלית-פסיבית עבור התלמידים.
אבל כפי שאין אורח חיים שמתאים לכולם במידה שווה – לא קיימת גם שיטת לימוד כזו. בייחוד לא כזו שתתאים גם לאנשים בעלי הפרעות קשב וריכוז.
כאשר חוש הראייה הוא החוש המרכזי שמעורב בתהליך הלימוד (לימוד דרך ספרים וטקסטים), צפוי לנו תהליך משעמם של הטמעת המידע בזיכרון וקושי בשליפה שלו.
שמעתם פעם מישהו מנסה להגות מילה באנגלית או בשפה אחרת לאחר שהוא קרא אותה ולא שמע אותה בעבר? זה לרוב מסתיים במבוכה במקרה הטוב.
מה זה בכלל זיכרון ואיך אפשר להשתמש בו בשביל לימודי שפות?
זיכרון הוא כל דבר שאנחנו תופסים בחושים שלנו ונטמע במוחנו. השוני בין עוצמת החושים של בני האדם, הוא זה שמשפיע על יכולות הזיכרון והשליפה ממנו – וזו השונות שלנו כבני אדם.
אם חשבתם פעם שאין לכם זיכרון לשפות כדאי שתדעו שכולנו מתוכנתים לזכור שפות. מגיל לידה אנו משתמשים בכל החושים שלנו על מנת לקלוט ולתקשר בשפת האם שלנו. לאחר מכן, ברוב המוסדות, אפילו בעולם המערבי, מלמדים אותנו שפות בעיקר באמצעות החוש הוויזואלי – זאת בשונה מהצורה הטבעית של למידת שפה.
למידה טבעית של שפה היא למידה אקטיבית שמערבת ניסוי וטעייה. ממש כמו שהיינו ילדים: דרך הקשבה, הטמעה בזיכרון וחיקוי.
ללמוד ולזכור – מה עושים כדי להגביר את רמות הקשב והריכוז בלמידה?
בעולם שבו התראות הטלפון קופצות בכל רגע וקיימות אינסוף הסחות דעת – קשה מאוד להתרכז ולהשיג את רמת הקשב הנחוצה.
העיקרון החשוב ביותר בשיטת MemoReach שפיתחנו עם ערן כץ, שיאן גינס בזיכרון הוא להיות ממוקד באותו הדבר בכל זמן נתון. כלומר, הסחות דעת הן האתגר המרכזי ביותר בבואנו לזכור דבר מסוים.
אז איך מגבירים את הקשב? הנה 7 טיפים שיעזרו לכם לייעל את תהליך הלמידה >>>
לפני הכול עלינו לזכור שאנחנו לא מכונות. לפעמים תשומת ליבנו בורחת וזה בסדר גמור. מומלץ שלא לשפוט את עצמנו לחומרה כשאנחנו לא מצליחים להתרכז בלימוד. לאחר מכן יש לעקוב אחר העקרונות הבאים:
1. הדהוד
כמו ילדים, גם אנחנו זוכרים יותר טוב כשאנחנו חוזרים אחר מה שבן או בת השיחה שלנו אמרו. לכן חשוב ממש לדבר בקול רם כשאנחנו רוצים לזכור משהו. אפשר להתחיל ממילה אחת ששמענו בסרט או סדרה ולהמשיך למילים הפופולאריות ביותר בתרגול באפליקציה או עם מורה פרטי.
2. אימון קבוע ולא שיפוטי
אם הגעת לכאן, המטרה שלך היא בסופו של דבר לפתח קשב וריכוז לנושא ספציפי. בשביל להשיג את המטרה צריך להתאמן באופן יומיומי ולעשות דבר אחד, באותו זמן, בכל פעם. שריינו לכם זמן קבוע ביומן אותו אתם מקדישים ללמידה של השפה. בין אם מדובר בהקשבה לסרט בשפה זרה או לבן שיחה – נסו להתעמק במה שמעניין אתכם ללא הסחות. רבים לומדים אוצר מילים לא רלוונטי לתחומם או המון חוקי דקדוק מעייפים. אנחנו ממליצים לכם להתמקד בזמן הלמידה במילים והמשפטים השימושיים ביותר. כך תוכלו להגיע לרמת ניהול שיחה טובה ולשליטה מהירה בשפה (אפילו תוך 3 חודשים).
3. מודעות לרגשות והאסוציאציות
אנשים עם קשב נמוך חושבים מהר ועוברים מדבר לדבר. ברגע שמזהים את הטריגרים שגורמים לתנועת המחשבות אפשר להבין שהם מונעים מאיתנו להיות ברגע שבו אנחנו נמצאים (למידה לצורך העניין). אבחון עצמי של מצב רגשי הוא חשוב מאוד בשביל התייעלות בביצוע פעילויות – ובפרט לימודי שפות. מומלץ למדוד את הרגש בסקאלת עוצמות של בין 1-10 כדי להבין מתי אנחנו מסוגלים להתרכז ומתי עדיף לדחות את הלמידה למועד חדש (ולעמוד בו!).
4. תיאור של רגשות, מחשבות ומעשים
נסו לשלב את השפה הנלמדת ביומיום – תוך כדי החיים. לרוב אנשים קינסתטיים (תחושתיים) סובלים מבעיות של מיקוד הקשב והריכוז. לכן למידה תוך כדי פעילות, גם אם דרך המחשבה במוחנו בלבד יכולה להיות פתרון מצוין לאלו מאיתנו שלא מצליחים למצוא את עצמם על יד שולחן העבודה כפי שהיינו רוצים. דוגמה לכך היא הקלטה עצמית ליומן מסע או ישירות בוואטסאפ למורה הפרטי בניו סקול לבדיקת ההגייה והתקינות של המשפטים שבניתם.
5. לא להפסיק לשאול שאלות
סקרנות והתלהבות מתוך מוטיבציה אמיתית לדעת ולשלוט יביאו אתכם לריכוז מקסימאלי. בכל הזדמנות במהלך הלימוד נסו לשאול שאלות כמו "איך אומרים" או "איך כותבים" וחקרו בעצמכם עד למציאת התשובה. זה אף יכול להיות פשוט כמו שאלות של "מה, למה ואיך? עשו זאת גם אם זה דורש חיפוש קצר בגוגל או שיחת טלפון לחבר.
6. פעילות גופנית, תזונה ותרגול יוגה או מדיטציה ביום הלימוד
אם אתם רוצים לשפר את ההישגים שלכם בחיים בכלל ובלמידה בפרט, כדאי שתתחילו לתרגל קשיבות. מחקרים מראים כי לתרגולי מדיטציה ונשימות יש השפעה חיובית ביותר על תפקודי המוח. מומלץ לתרגל בתחילת היום בשעות הבוקר. אפילו 6 דקות של מדיטציה לפני הלימוד יכולות לעזור לכם להיות ממוקדים וקשובים יותר בתהליך הלמידה – בין אם הנושא מעורר אצלכם עניין או לא. כמו כן, מומלץ לעסוק בפעילות גופנית מתונה ולבחור תזונה בריאה עם אינדקס גליקימי נמוך (יותר חלבון, פחמימות מורכבות, ירקות ופירות) ביום הלימוד, על מנת לשפר את הקשב.
7. שילוב של טכניקות זיכרון עם שיטת לימוד מותאמת אישית
עוגנים מסוימים יעזרו לחלקנו יותר ולאחרים פחות. התאמת טכניקת הלמידה ללומד חשובה במיוחד כשהמטרה היא לשפר את הקשב והריכוז לצורך זכירה ושליפה של מידע או מיומנות בהמשך. הרעיון שעומד מאחורי הטכניקות הוא למעשה יצירה של זיכרונות חדשים. או כמו שאלברט איינשטיין אמר "דמיון יותר חשוב מידע". על כן לפני שמתחילים ללמוד אנגלית (אפילו לבד) או שפות אחרות, מומלץ לבדוק את הזיכרון ע"פ אבחון סוגי קלטים וסגנונות תקשורת ולהתאים את תהליך הלימוד באופן אישי.
לסיכום, כמו הרבה תכניות שיש לנו בחיים, לפעמים כדאי פשוט להתחיל לבצע. הפחד מהטעויות הוא החסם הפסיכולוגי הגדול ביותר שעומד בינינו לבין דיבור שוטף בשפה זרה. לכן יש לעקוב אחר העקרונות המוזכרים כאן על מנת להשיג תוצאות טובות, הן מבחינת המשימות השוטפות והן מבחינת העמידה במטרה הסופית. בייחוד אם הקשב והריכוז שלכם בורחים מדי פעם למקומות אחרים.
