שתיהן נשמעות מתגלגלות על הלשון, שתיהן משדרות תשוקה ולוקחות את השומעים אותן אל תוך אגדות עם אבירים על סוסים ונסיכות (כל עוד לא מבינים את התוכן…). אכן ספרדית ואיטלקית מגיעות ממקור דומה, שתיהן צאצאיות של הלטינית הקדומה ונחשבות שפות לטיניות. עדיין, אם צוללים ונכנסים לרזולוציות גבוהות יותר מוצאים את ההבדלים בין הספרדית לאיטלקית. מהם ההבדלים הברורים בין השפות? איך מבדילים כבר משמיעת הצלילים הראשונים?
לפני ההבדלים- למה הן בכלל נשמעות דומות?
לפני שנתחקה אחר ההבדלים בין ספרדית ואיטלקית ניגע רגע בדמיון ביניהן. למה בעצם הן נשמעות דומות? כפי שציינו, המקור של שתיהן הוא השפה הלטינית. בתור שפות המגיעות ממקור זהה, מטבע הדברים יש מילים הנהגות באופן דומה מאוד. דוגמה לכך היא המילה תודה- בספרדית גרסיאס ובאיטלקית גרציה. גם בהסתכלות רחבה יותר, מעבר למילים ספציפיות הנהגות דומה, ניתן לראות שיש גם דמיון גם במבנה משפטים ובאופן כללי בהגיה דומה של הצלילים וזאת בשונה משפות לטיניות אחרות כמו אנגלית או צרפתית (צליל ר' למשל) מעבר לשפה יש גם דמיון בתרבות הספרדית והאיטלקית- תרבויות אירופאיות מצד אחד וים תיכוניות מצד שני, ערבוב של תרבות גבוהה עם מזג חם יותר. השילוב של צלילים דומים ומכנה משותף מבחינה תרבותית גורמים לנו להסתכל על ספרדים ואיטלקים כעל דומים מאוד, כולל בשפה. כמובן שככל שמכירים הן את התרבות וההיסטוריה והן לומדים את השפות לעומק, ההבדלים מתחילים לצוץ, ויש גם לא מעט כאלה.
ספרדית ואיטלקית- אינטונציה שונה
אמנם יש קשר היסטורי בין ספרדית ואיטלקית וגם דמיון, אך אין ספק שלימוד השפות באופן מעמיק יביא גם לכך שהן "יפרדו" זו מזו.. ככל שתשמעו יותר ספרדית ואיטלקית תשימו לב לכך שהאינטונציה שלהם שונה. איטלקית מוזיקלית יותר, נשמעת מתנגנת ממש, אבל מתנגנת באופן דרמטי יותר. לא פלא שאופרות צמחו בעיקר מאיטליה… ספרדית לעומת זאת מתגלגלת ביותר רכות, נשמעת קצת מרחפת לפעמים בטון רגיל, אך אם כבר ניכרת עצבנות בדיבור- היא ניכרת היטב. לכן נראה הגיוני שהספרדים התחברו לגיטרה- כלי רגוע וזורם אך יכול להיות גם מלא עוצמה. המילה גרציה לעומת גרסיאס ממחישות את ההבדל: ה-צ' הנוקשה והדרמטית לעומת ה-ס' הרכה, והסיומת הסגורה בספרדית לעומת הסיומת הפתוחה באיטלקית. הסיומת הסגורה ב- ס' בספרדית והסיומת הפתוחה באיטלקית חוזרות על עצמן במילים רבות ויוצרות הבדל ברור באינטונציה.
הבדלים גם במבנים דקדוקיים
אם נצלול עוד יותר עמוק, נוכל לראות גם הבדלים במבנים דקדוקיים שונים למרות הדמיון היחסי שיש בתחביר של שתי השפות. הביטוי "יש" למשל, נהגה בספרדית באותה צורה גם ליחיד וגם לרבים ובאיטלקית עושים הפרדה בין יש המתייחס ליחיד לעומת יש המתייחס לרבים. זה כמובן ממש על קצה המזלג.
רוצים לצלול עמוק יותר אל שתי השפות המרתקות? להכיר אותן ביחד או בנפרד? קורסי שפות באיטלקית וספרדית של ניו סקול מחכים לכם.
